#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן ס&quot;ד להוכיח דרב ל&quot;ל כללי דריו&quot;ח בסדר הכרעת ההלכה (3) ומהיכן הוכיחו למסקנא ?	"א. ממה דפסק רב כר""ש בג' חצרות, דהאמצעית מותרת עם החיצונות, והן אסורות זע""ז. ואע""ג דפליג עליה ר' יהודה.<p></p><p dir=""rtl"">ב. ממה דפסק רב כר""ש דעיר של רבים ונעשית של יחיד, סגי לשייר ג' חצרות של שני בתים. ואע""ג דפליג עליה ר' יהודה.</p><p dir=""rtl"">ג. ממה דפסק רב כר""ש דאף ישראל שהלך לשבות אצל בתו באותה העיר אינו אוסר, ואע""ג דפליג עליה ר' יהודה.</p><p dir=""rtl"">ודחי דהיכא דאיתמר איתמר, אך בסתמא כהכלל.</p><p dir=""rtl"">והוכיחו מהא דהוצרך רב לפסוק כר' יהודה דעשיר מערב ברגליו נגד ר""מ, ולא סמך על הכלל.</p>"	<br/>עירובין דף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<p dir=""rtl"">מהיכן ס""ד להוכיח מדברי ריו""ח דלא כהכללים שנאמרו בשמו בקביעת ההלכה ? (2) ומה דחו ? </p><p dir=""rtl"">ולמסקנא איך יתפרש מה שאמרו דליתא להנך כללי ?</p>"	"א. ממה שהוצרך לפסוק כר' יוסי להתיר להארס תוך ג' חודשים, נגד ר""מ. ודחינן דהוא לאפוקי מר""נ דאמר הלכה כר""מ בגזירותיו.<p></p><p dir=""rtl"">ב. מהא דהוצרך לפסוק כר' יוסי דמותר לכהן להטמא ללמוד תורה מהרב שחפץ בו אף שיש לו רב, נגד ר' יהודה. ודחינן דס""ד דהכלל רק במשנה ולא בברייתא.</p><p dir=""rtl"">ומה שאמרו ליתא היינו דרב פליג עלייהו.</p>"	<br/>עירובין דף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יבמה מותרת לחלוץ ולהתייבם תוך ג' ומדוע ?	לא, שמא היא מעוברת, וביבום הו&quot;ל אשת אח שלא במקום מצווה.</p><p dir='rtl'>ובחליצה לא, דא&quot;כ אתה מצריכה כרוז לכהונה, ואיכא דשמע בהא ולא בהא.	<br/>עירובין דף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ארוסות מותרות להנשא ולהארס תוך ג' ? ואיך הדין בנשואות להארס ? ומה הדין באלמנה ?	לר&quot;מ אף ארוסות לא יתארסו. (גזירה אטו נשואות ואטו להנשא).</p><p dir='rtl'>לר' יהודה ארוסות מותרות להנשא (לבד יהודה שליבו גס בה), ונשואות להארס.</p><p dir='rtl'>לר' יוסי מותרות הכל להארס בלבד.</p><p dir='rtl'>ומ&quot;מ באלמנה האירוסין אסורים מפני האיבול.	<br/>עירובין דף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר ליקח מהנכרים בהמות עבדים וקרקעות, ולרשום בערכאות?<p></p><p dir=""rtl"">האם מותר לכהן להטמא כדי לדון בערכאות ולערער על מקח שקנה מהם ?</p>"	מותר ליקח ולרשום, דהוא כמציל מידם.</p><p dir='rtl'>להטמא, בטומאה דרבנן כבית הפרס וחו&quot;ל מותר, בבית הקברות דאורייתא אסור.	<br/>עירובין דף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חפצי נכרי קונים שביתה לשמואל (לס&quot;ד ומסקנא) ולריו&quot;ח ? </p><p dir='rtl'>וכמי הלכה ? [ומה התיר רבא בדכרי דאתו למברכתא ?]	"שמואל אמר דאין קונים. וס""ד דאתי לריו""ח בן נורי, דלרבנן פשיטא דלא עדיף מהפקר. ומקשינן מברייתא דקונים. ואמרינן דלריב""נ קונים, ושמואל קמ""ל לרבנן, דס""ד לגזור אטו בעלים דישראל.<p></p><p dir=""rtl"">וריו""ח אמר דקונים אף לרבנן, וגזרינן אטו בעלים דישראל. וכן הלכה. דשמואל וריו""ח הלכה כריו""ח.</p><p dir=""rtl"">ורבא סבר להתיר דכרי דאתו למברכתא כשמואל, והשיבו רבינא דקי""ל כריו""ח. אלא התירו רק לבני מברכתא, דכיון שיש חומה הו""ל כדיר וסהר שהתיר בהם ר""ג בכולם כד""א.</p>"	<br/>עירובין דף מז		
